1והוא הטעם לחיוב דברי התורה על השלחן, דמאחר שהעוה"ז לעשו ולא כאלה חלק יעקב, ואנן בדידן מסובין היינו אתכא אכלי משופרי שופרי, וגם הבינוניים יותר מחיותם, וגם העניים והאביונים זמנין דמתרמי להו קופרא טבא לפומא. ויש מקום לקטרג דישראל אכלי דלאו דיליהו כי העוה"ז לעשו וגזל הוא בידו, לכן בו בפרק קורין ומקרין בדברי תורה להורות כי בעבורה זכינו בעוה"ז והוא עומד על התורה שקבלנוה וגם העוה"ז שלנו. וזה קצת טעם לאמירתנו בברכת המזון ברית ותורה בברכת הארץ, דגם מה שזכינו בארץ טובה ורחבה ובתים מלאים כל טוב היה בעבור התורה שקיימנו העוה"ז וזכינו בו, והוא מאמר הכתוב תהילים ק״ה:מ״ד-מ״ה ויתן להם ארצות גויים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו, שע"י קבלת ושמירת התורה קיימו העולם וזכו בו, וגם בזכות המילה מתקיים העולם כמש"ה ירמיהו ל״ג:כ״ה אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, ונמצא שישראל מקיימין העולם בזכות המילה ובעבורה זכו בארץ ישראל כמשז"ל בר"ר פ' מ"ו, ולכן בברכת המזון על השלחן דעל הרוב אכלנו יותר מחיותנו, והטעם משום ברית ותורה שקבלנו והעמדנו העולם, שאם לא קבלנום ח"י היה העולם חוזר לתהו ובהו, והוא הטעם להתענג בארץ ישראל, לכן מזכירין בברכת הארץ על השלחן ברית ותורה כי בעבורם זכינו בארץ ובעוה"ז, ולכן בהתר אכלנו יותר מכדי חיותנו כי העוה"ז ג"כ שלנו. ואפשר שזהו כונת מטבע ברכת התורה אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו, הכונה אשר נתן לנו תורת אמת וזכינו להעמיד העולם ועל ידי זה וחיי עולם שהם כל טוב הארץ ומעדני עולם נטע בתוכנו שבקבלת התורה זכינו גם בעוה"ז, ואלמלא התורה זה לחמנו לחם צר ומים לחץ. ובזה יתבאר אצלי פ' תהילים קי״ט:צ״ב לולי תרתך שעשועי אז אבדתי בעניי, וחוץ מדרכנו יתפרש במאמרם ז"ל שמ"ר פ' ל"ז בסדר היום ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך הה"ד לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי, בשעה שאמר הקב"ה למשה ואתה הקרב אליך וכו' הרע לו למשה א"ל הקב"ה למשה תורה היתה שלי ונתתיה לך שאלמלא היא אבדתי את עולמי. ודשו ביה רבים למען דעת איך משה רבינו מבחר המין האנושי הרע לו בכבוד אחיו הגדול שתדיר היה נוהג בו כבוד גדול שהיה הדיבור יוצא מבין שניהם ועתה שזכה לגדולה הרע לו.